לרגל חג הסוכות שבו עולים רבים לרגל לירושלים לפקוד את הכותל המערבי, ורבים מנצלים את החג לבקר בשמחות בית השואבה בחצרות הירושלמיות, בחרנו לסקור חלק מהקהילות הבולטות בירושלים, שאינן מוכרות דיין בימי השגרה.

הקהילות הירושלמיות השורשיות נחלקות לשתי חלקים. החלק הירושלמי השורשי שמושרש היטב בירושלים מזה דורות אינן דווקא ה'תולדותים' אלא הקהילות המוכרות בירושלים כ"סאברישע" – היינו צברים ובהן הפרושים והמתמידים. החסידויות תולדות אהרן ודומיהם מכונים ה"הונגרישע" מאחר שמוצא החסידות הינה מהונגריה וכך גם הנהגתה.

ועל ירושלים • הבוררות שהוסיפה שם לחסידות, והאדמו"ר של הרב גרוסמן • פרויקט

קהילת המתמידים – סאברישע

קהילת קהל עדת ירושלים מוכרת יותר כ"מתמידים". הקהילה נחשבת לירושלמית אולם אינה משתייכת באופן רשמי לעדה החרדית. את הקהילה מנהיג ראש הישיבה רבי נתן יהודה לייב מינצברג המכונה רבי לייבל. מדובר בקהילה שאימצה גינונים חסידיים. הקהילה נוסדה לפני כשבעים שנה כמסגרת לנוער והתרחב לקהילה. הקהילה מאופיינת בסגנון ליטאי מעורב בירושלמי. בשבתות ובחגים מתהלכים חברי הקהילה לבושים בבגדים הירושלמים המסורתיים.

הקהילה נחשבה עד לפני כעשרים שנה פלג בלתי נפרד מהעדה החרדית אולם לאחר שעיריית ירושלים הקצתה עבורם מגרש התגלע סכסוך רעיוני ביניהם לעדה החרדית ועל כן הפכה הקהילה לכזו שאינה מתערבת בכל הנוגע לבחירות ולציונות וחלק מאנשיה מצביעים בבחירות, וחלק אחר לא. בעקבות הפילוג, פרשו רבים מהקהילה והקימו קהילות קנאיות בשם תפארת ירושלים ואנשי ירושלים שנחשבים לחלק דומיננטי בעדה החרדית.

אולי אתם מכירים: הרב מאיר סירוטה.

פרושים – סאברישע

הפרושים הינם חלק בלתי נפרד מירושלים השורשית. הפרושים כונו תלמידי הגר"א שהשתקעו בירושלים. כיום קיימת קהילת קהל פרושים שאימצה את המנהגים הירושלמים על בסיס תלמידי הגר"א ובראש הקהילה עומד הרב יהושע דוד טורצי'ן.

הפרושים לבושים בשבתות ובחגים בלבוש הירושלמי המסורתי בקפטן המוזהב, אולם אינם נחשבים לחסידים. הקהילה נחשבת לקנאית ומשתייכת לפלג העדה החרדית, אולם בצורה רשמית לא מתערבים בנושא, וישנם חברים שאף שולחים את ילדיהם לתלמודי תורה שמתבססים על כספי המדינה. הקהילה מקפידה לשוחח בשפת האידיש בעגה הירושלמית.