הממשלה אישרה לפני זמן קצר פה אחד את חוק יסוד "זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי", אותו קידם שר המשפטים סער. החוק נועד להעניק מעמד חוקתי לזכויות האזרח בחקירה במשפט פלילי והוא כולל בין היתר את חזקת החפות, זכויות עציר, הזכות להליך הוגן ועוד.

במהלך הדיון בממשלה על אישור החוק, פרץ עימות בצעקות בין ראש הממשלה לבין שר המשפטים. ראש הממשלה, הממונה על השב"כ הציג את התנגדות השב"כ לסעיף בנוסח החוק וביקש להגיע לנוסח מוסכם יחד עם שר המשפטים. סער התנגד לשינוי פסיק בהצעה והגיב בחריפות "את זה תעשה עם שר משפטים אחר".

מזכיר הממשלה, שלום שלמה ניסה להתערב ולהגן על ראש הממשלה, אך סער הרים את קולו "אתה לא מבין כלום בכלל. זו לא איזה פוליטיקה של איזה סניף". שלמה: "גדעון, מה קרה?"

עוד אמר סער: "אל תדחקו אותי לפינה. לא אתפשר על זה. אתם נושאים את שם ביטחון המדינה לשווא".

הזכויות שנקבעו בחוק היסוד, נועדו להגן על זכויותיו של העצור, החשוד או הנאשם מפני כוחה העודף של המדינה ומערכותיה בעת שהוא במצב פגיע ומוחלש. בין היתר מוצע לעגן את הזכות להליך הוגן, המהווה עקרון מרכזי בהליך הפלילי וזוכה להגנה חוקתית בחוקות רבות בעולם. בנוסף, מעגנת ההצעה כזכות חוקתית את הזכות לייצוג על-ידי עורך דין בהליך הפלילי כזכות חוקתית, לרבות הזכות להיוועץ בעו״ד במהלך החקירה הפלילית.

החוק מעגן גם זכויות בהליכי מעצר, זכויות בהליכי חקירה, זכויות הנחקר והנאשם להימנע מהפללה עצמית וכן זכויות ועקרונות יסוד בהליך הפלילי, כגון חזקת החפות.

סעיף אחר מתייחס להגבלת סוגי הענישה, במסגרתו נקבע כי כל אדם זכאי שלא יוטל עליו עונש גופני, או עונש אכזרי.

על הצעת החוק המקיפה והיסודית עמלו בחודשים האחרונים מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) בהובלת המשנה ליועמ״ש (משפט פלילי) עו"ד עמית מררי ובשיתוף המחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה בראשות עו״ד רז ניזרי. זאת, בהתאם להנחיית השר סער שניתנה בקיץ לגבש חוק יסוד זה. בעקבותיה, פורסם בחודש אוגוסט קול קורא לציבור והתקבלו התייחסויות בנושא, ובחודש שעבר (ינואר) פורסם תזכיר להערות הציבור. הנוסח הסופי גובש בעקבות שורה של דיונים נוספת שהתקיימה אצל שר המשפטים ואצל היועצת המשפטית לממשלה לאחר קבלת הערות הציבור.