בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל היום (רביעי) חלק מהטענות המקדמיות של הנאשמים ב"תיק בזק" וביטל את האישומים נגד אלוביץ ובכירים בחברה בסעיפים מרמה והפרת אמונים ועבירות דיווח וקבע כי כתב האישום לא מגלה אשמה באותן עבירות. יובהר, כי לא מדובר במשפט נתניהו ובתיקי האלפים.

השופטת מיכל אגמון גונן כתבה כי המאשימה לא הציגה בכתב האישום מקור לחובת סודיות של דיוני הוועדה הבלתי תלויה שהוקמה בבזק על מנת לבחון את עסקת בעלי העניין.

השופטת נזפה בתביעה וקבעה בנוסף כי "האישומים השני והשלישי הוגשו במקום שבו לא נחצה הרף הפלילי ולא היה מקום להגיש בגינם כתב אישום".

בפרקליטות הגיבו: "הפרקליטות סבורה שהאישומים העוסקים בהתנהלות הנאשמים בקשר לוועדות הבלתי תלויות בחברת בזק מתארים השתלשלות עובדתית של מרמה פלילית מובהקת, וכי האכיפה הפלילית בנסיבות אלה מוצדקת על מנת להגן על ציבור המשקיעים בשוק ההון. נלמד את ההחלטה ונשקול צעדינו.

"יודגש, כי נגד נאשם 1, 5 ו-6, שאול אלוביץ, רון איילון ומיכאל ניימן, עומד בעינו האישום הראשון – "פרשת התזרים", שעניינה תכנית מרמתית להשאת תזרים המזומנים של חברת יס באופן מלאכותי, ברקע ההסכם למכירת מניות יורוקום ביס לידי בזק".

כזכור, בדצמבר 2020 הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד שאול אלוביץ, שהיה בעל השליטה בבזק ונגד נושאי משרה בכירים בקבוצה ובחברת יס לשעבר אור אלוביץ, עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון ומיק ניימן וכן נגד מספר חברות מקבוצת יורוקום שבשליטת אלוביץ.

כתב האישום ייחס לנאשמים עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ני"ע: ומתייחס לשתי פרשות: מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת יס על ידי בזק, ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה שלבעל השליטה אלוביץ' היה עניין אישי בהן.

במרץ השנה פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי הגיעה להסדר טיעון עם חברת יורוקום אחזקות, המצויה בפירוק.

על פי ההסדר, החברה תודה בעובדות כתב אישום וכן באישומי הפרשה המכונה "4000" שבגינה זומנה לשימוע; ותשלם קנס בסך 400 אלף שקלים שישולם בתוך שנה מתוך נכסים שימומשו.