נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) פרסמה היום (רביעי) את הדו"ח השנתי של פעילותה לשנת 2022.

נציב התלונות, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין נכנס לתפקידו בחודש יוני האחרון, כך שהדו"ח מתייחס לפעילות הנציבות בתקופת פעילותה של מ"מ הנציב, עו"ד ליעד מאיר צדר. הדו"ח כולל פירוט נרחב של התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לתובעי המדינה, וביניהם הפרקליטות, התביעה המשטרתית ותובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ואופן הטיפול בהן.

מהדו"ח עולה, כי ב-2022 הוגשו לנציבות 754 פניות, מתוכן 402 הוגדרו כתלונות (בממוצע כ-34 תלונות בחודש). אליהן התווספו 35 תלונות שהוגשו ב-2021 והטיפול בהן הסתיים ב-2022. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנת 2022 ב-437 תלונות.

87 מסך כל התלונות נמצאו מוצדקות, ול-44 מתוכן צורפה המלצה אופרטיבית, משנתגלה במהלך בירורן ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון והסדרה. מספר המלצות אופרטיביות ניתנו גם בתלונות שנדחו לגופו של עניין.

ב-93% מהתלונות הסתיים הבירור במהלך השנה החולפת וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין. זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על 34 ימים בלבד, ובכ-90% מהתלונות ניתנה החלטה תוך פחות משלושה חודשים.

חלוקת התלונות לפי הגורם המבוקר: 42% מכלל התלונות הוגשו ביחס לפרקליטות, 9% ביחס לתביעה המשטרתית ולחוקרים משטרתיים, 6% ביחס ליועצת המשפטית לממשלה, 8% ביחס למיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-2% מהתלונות ביחס לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, מייצגי מדינה מטעם רשות המיסים ואחרים.

מתוך כלל התלונות המוצדקות: 55% התייחסו לפרקליטות, 20% התייחסו למשטרה, 6% התייחסו לייעוץ המשפטי לממשלה, 17% התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-2% תלונות התייחסו לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

דוגמאות לתלונות שנמצאו מוצדקות:

גניזת תיק חקירה מבלי לוודא כי מלוא חומר החקירה מצוי בתיק: בירור תלונה העלה, כי הפרקליטות גנזה תיק חקירה, על אף שנעדרו ממנו סרטוני מצלמות גוף של השוטרים המעורבים, כאשר בחומר החקירה הייתה אינדיקציה לקיומם. בהמשך, דחתה הפרקליטות את בקשתה של המתלוננת לפתוח את התיק מחדש, בהיעדר הנמקה מספקת, וסירבה לבקשתה לעיין במלוא חומר החקירה, לרבות בסרטונים שנעדרו מהתיק, מבלי לצפות בהם בעצמה, ואף מבלי לבקשם מהיחידה החוקרת. מ"מ הנציב קבעה בהחלטתה, כי לא מתקבל על הדעת שהחלטה בבקשה לעיון בחומרי חקירה מסוימים תתקבל מבלי שמקבל ההחלטה יעיין בחומרים בטרם ישיב לבקשה; והמליצה על קביעת קווים מנחים באשר להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, בטרם קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת תיק, בדגש על תיקים המוגדרים כתיקי "גניזה מהירה".

טיפול בפערי מידע הקיימים במערכת נפגעי עבירה (מנ"ע): לאחר שבירור תלונה העלה כי מח"ש אינה עושה שימוש במערכת זו, המאפשרת למתלוננים לקבל מידע על אודות ההליך הפלילי ממועד קליטת התיק במחוזות הפרקליטות השונים, המליצה מ"מ הנציב להיכנס לעובי הקורה, ולטפל בפערי המידע הקיימים במערכת החל ממועד קליטתם של תיקי חקירה בפרקליטות, לרבות תיקי מח"ש, כך שזכויותיהם של נפגעי עבירה לא יקופחו. בעקבות האמור הודיע המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), כי בקרוב צפוי להסתיים פיתוחה של מערכת מחשוב חדשה לאגף החקירות והמודיעין במח"ש, שבמסגרתה יינתן מענה חלופי והולם ליידוע נפגעי עבירה על אודות הליכי חקירה.

תביעה משטרתית, טועני מעצרים וקציני חקירות

קצינת חקירות קשרה בין הגשת ערר לשינוי עילת גניזה לבין פתיחת התיק מחדש: בירור תלונה העלה, כי עצם הגשת ערר על ידי סנגורו של חשוד לצורך שינוי עילת גניזה, בניגוד ל"עצתה" של קצינת החקירות שטיפלה בתיק, הניעה את האחרונה לפתוח מחדש את תיק החקירה, ולהעמיד את החשוד בפני האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום. מ"מ הנציב מצאה כי נפל פסול של ממש בהתנהלותה של קצינת החקירות, וציינה בהחלטתה כי בנסיבות דנן עלול לעלות החשש, שמא ביסוד ההחלטה לפתוח מחדש את תיק החקירה, עומד, בין היתר, שיקול בלתי ענייני – עמידת החשוד על זכותו לערור – דבר שאין לקבל. כן מצאה מ"מ הנציב כי קצינת החקירות לא הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה בערר, משהיה עליה להעבירו להחלטת קצין אח"ם מחוזי, והמליצה לחדד בקרב כלל קציני החקירות את הנהלים בנושא. בעקבות האמור, נמסר על ידי האגף לחקירות ומודיעין במשטרת ישראל, כי הופץ למערך החקירות ריענון וחידוד ההנחיות בנושא. כן נמסר כי התנהלותה של הקצינה נבחנה בפן המשמעתי והומלץ לנקוט בעניינה צעד של הדרכה, וכי בעקבות התלונה נבחנה מחדש בקשת החשוד לשינוי עילת הסגירה, וזו התקבלה במלואה.

מרשם משטרתי של חשודים, שעניינם הסתיים בהסדר מותנה, שגוי ובלתי מהימן: בירור תלונה העלה, כי על אף שבמסגרת הסדר מותנה הודה חשוד בביצוע שלוש עבירות, הרי במרשם המשטרתי בעניינו מופיעות שש עבירות נוספות שבהן לכאורה הודה, הגם שאלו הוסרו במסגרת הסדר מותנה, וכי הרישום השגוי עומד על מכונו קרוב לחמש שנים תמימות, וטרם תוקן. עוד עלה, כי מדובר בליקוי מערכתי אשר המשטרה מודעת אליו. מ"מ הנציב קבעה, כי מצב דברים במסגרתו המרשם המשטרתי של חשודים שעניינם הסתיים בהסדר מותנה אינו מעודכן – על כלל המשמעויות הנלוות לכך – אינו תקין כלל ועיקר, ואין להשלים עימו. כן ציינה כי הנציבות עמדה, לא פעם, על החשיבות בקיומו של מרשם משטרתי מדויק ואמין, כאשר תיעוד שגוי עלול להכתים את שמו הטוב של החשוד, לפגוע במטה לחמו, ואף להשליך על הליכים משפטיים עתידיים הנוגעים אליו. בעקבות זאת, הודיעה המשטרה כי למצב זה ניתן מענה כמעט מלא, וכי נבחנים פתרונות מחשוביים שפיתוחם יושלם תוך מספר חודשים.

היועצת המשפטית לממשלה

הצגת תמונה חלקית ושגויה לפני בית המשפט העליון: בירור תלונה העלה כי באות כוח המדינה לא הציגו לפני בית המשפט העליון חוות דעת רלוונטית בעתירות שהתנהלו בעניין הגבלת הפגנות בסביבת ביתו הפרטי של ראש הממשלה לשעבר, וכי זו כלל לא הועברה לידיעתן לפני הגשת תגובתן המקדמית לעתירות. מ"מ הנציב קבעה בהחלטתה, כי אירעה תקלה חמורה עת הוצגה בפני בית המשפט, בבלי דעת, תמונה חלקית ושגויה, אשר ייתכן שהיה בה כדי להשפיע על ההליך עצמו. התקלה הייתה בתיאום ובשיתוף המידע בין משיבי הממשלה בעתירה לבין הפרקליטות המייצגת אותם, ויש לעשות כל שניתן על מנת למנוע הישנותה בעתיד. בעקבות האמור מסרה היועמ"שית לממשלה, כי ביקשה ממנהל מערך ייעוץ וחקיקה להוביל תהליך למידה והסקת מסקנות לצורך הפקת לקחים מהמקרה.

מקרים נוספים בעלי עניין ציבורי

היעדר נהלי עבודה סדורים בטיפול בתלונות על אנשי מח"ש: בירור תלונה העלה, כי אין במשרד המשפטים נוהל סדור ותקף באשר לטיפולה של היחידה לבירור נחקרים במשרד המשפטים (מבת"ן) בתלונות על אנשי מח"ש. זאת, למעט טיוטת הנחיית פרקליט מדינה בלבד, אשר אינה מחייבת באורח רשמי. מ"מ הנציב קבעה, כי עיגון נורמות עבודה באמצעות גיבוש נהלים כתובים יש בו כדי ליצור, בין היתר, ודאות ואחידות באופן שבו מטופלים ענייניהם של אזרחים שונים בידי עובדי ציבור; וכי נהלים כאמור חשובים במיוחד לעניין פעילותה של מבת"ן, משמדובר ביחידה בעלת אופי ייחודי במשרד המשפטים, אשר מזה כחמש שנים פועלת בתחום של חקירת אנשי מח"ש, ללא הסדרה רשמית. מ"מ הנציב המליצה לקבוע נהלי עבודה סדורים בעניין זה.

אין לאפשר לתלונה על איש משטרה להיוותר בלא טיפול ראוי: בירור תלונה העלה כי מחלקת משמעת במשטרה לא עדכנה את מח"ש על אודות תוצאות הליך משמעתי שהתנהל בעניינו של קצין משטרה בדרגת תנ"ץ – בניגוד לנהלי העבודה שנתגבשו בין המחלקות, בין היתר בעקבות המלצות הנציבות בנושא, וכן בניגוד לבקשתה המפורשת של מח"ש – וכי רק כעבור למעלה משנה ושלושה חודשים, בעקבות בירור התלונה שבנדון, פנתה מח"ש למחלקת משמעת לצורך קבלת עדכון כאמור. מ"מ הנציב ציינה בהחלטתה כי לאחר שמח"ש העבירה את הטיפול בעניין מושא התלונה למחלקת משמעת, ואף ביקשה ממנה מפורשות להתעדכן בתוצאות ההליך המשמעתי, מצופה היה ממנה – בחלוף זמן ניכר מן המועד שבו הועבר הטיפול כאמור – לפנות באופן יזום למחלקת משמעת בבקשת עדכון סטטוס הטיפול בתיק, ולא להותיר את העניין ללא מעקב ובדיקה באופן העלול להביא לכך שתלונה על איש משטרה "תיפול בין הכיסאות" ותיוותר בלא טיפול ראוי.

עיכוב בקבלת החלטה בדבר העמדה לדין של חבר כנסת לשעבר בגין חשד לביצוע עבירות הסתה: בירור תלונה העלה כי טיפול הפרקליטות בתלונה נגד חבר כנסת לשעבר, שעניינה חשד לעבירות הסתה, התארך למעלה משלוש שנים ללא הצדקה. בעת בירור התלונה עלה, כי חלפו 15 חודשים מאז הועבר תיק החקירה לפרקליטות אך טרם התקבלה בו החלטה. בהתייחסות הפרקליטות נטען, כי זו עומדת בסד הזמנים הקבוע בהנחיית היועמ"ש – 18 חודשים בעבירות מסוג זה. מ"מ הנציב ציינה בהחלטתה, כי מטרת ההנחיה אינה ניצול מלוא מסגרות הזמנים שנקצבו בה – מקום בו אין הדבר הנחוץ – והדברים מקבלים משנה תוקף, משמדובר בתלונה נגד דמות ציבורית, שמאז הגשתה חלפה תקופה ארוכה לכל הדעות, אשר יש בה כדי לפגוע בניהול ההליכים שעליהם יוחלט בסופו של יום, או לפגוע במיצוי זכותו של המתלונן לערור על סגירת התיק בחלוף זמן כה רב.

עיכוב בלתי סביר בטיפול בעררו של חבר כנסת על החלטת מח"ש לגנוז את תלונתו בגין אלימות שוטרים כלפיו: בירור תלונה העלה כי הטיפול בעררו של חבר כנסת על החלטת מח"ש לגנוז את תלונתו בגין אלימות שוטרים שננקטה כלפיו במהלך פינוי הכפר אום אל חיראן, נמשך קרוב לשלוש שנים, וזאת מבלי לעדכן את חבר הכנסת על אודות השיהוי בטיפול בערר, ומבלי לבקש להאריך את תקופת הטיפול בו, כנדרש. מ"מ הנציב ציינה בהחלטתה כי הגם שהטיפול בערר דרש את מעורבותם של גורמים שונים, נפל בעניינו שיהוי של ממש, וכי רגישותו הציבורית של התיק תומכת אף היא במסקנה כי על מייצגי המדינה בערכאות הרלוונטיים לעשות כל שלאל ידם כדי לקדם את הטיפול בו. מ"מ הנציב הדגישה כי שיהוי בלתי סביר בערר עשוי לפגוע באפשרות לברר באופן יעיל וצודק את טענותיו של העורר עד כדי איונו של הערר, הלכה למעשה.

מעקב אחר יישום המלצות הנציב והטמעתן בשיטות העבודה של המבוקרים

כמדי שנה, במהלך שנת 2022 נתנה הנציבות המלצות אופרטיביות רבות ביחס לכלל הגופים המבוקרים על ידיה, במטרה למנוע הישנות תקלות וכשלים שנתגלו בשיטות עבודתם. ההמלצות ניתנו בנושאים שונים ומגוונים, ובכלל זה: שמירה על זכויות חשודים, נאשמים, מתלוננים ונפגעי עבירה; שיפור יעילות הדיון ומעקב מדוקדק אחר החלטות בית המשפט; עדכון המרשם המשטרתי בתיקים שנסגרו בהסדר מותנה באופן מהימן ומדויק; משך זמן הטיפול של תובעים עירוניים בבקשות לביטול קנס; חידוד החובה לפעול בשקיפות ולנמק החלטות של גורמי תביעה; תיקון הנחיות בנושא עיכוב הליכים; שמירה על טוהר המידות; מניעת ניגוד עניינים; מניעת סחבת והימשכות הליכים.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, מר יריב לוין: "אני מברך את נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות על הגשת דו"ח הפעילות השנתי. כפי שעולה מהדו"ח, עבודתה של הנציבות, באמצעות בירור של תלונות הציבור והצבעה על ליקויים שנפלו בעבודת גורמי מערכת אכיפת החוק, תורמת להגברת האמון בפועלם. אני מודה לעובדי היחידה על עבודתם החשובה".

מנכ"ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד: "הנציבות פועלת למען טיוב ושיפור התנהלותם של מייצגי המדינה בערכאות, תיקון דפוסי עבודה והארת הליקויים השונים העולים במסגרת בירור התלונות המונחות בפניה. עבודת הנציבות כגוף ביקורת עצמאי מגבירה את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ומהדוח עולה כי לצד בירור יסודי וקפדני של תלונות הציבור השונות, הנציבות פועלת למתן מענה מהיר ויעל לפונים".

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין: "דומה כי גם בימים סוערים אלה, שבהם מתחדדות מחלוקות ביחס למערכת המשפט, ישנה הסכמה רחבה בדבר חשיבותה של ביקורת יעילה על תובעי המדינה, המחזיקים כוח רב, ועל הצורך בהגברת הכלים ליישומה באופן מיטבי".