חוק הגיוס והסערות המוניציפליות: ציטוטים מהפאנל הסוער

הקבינט 1 Comment on חוק הגיוס והסערות המוניציפליות: ציטוטים מהפאנל הסוער

תכנית הקבינט בהגשת גדסי וצלניקר נפתחה הערב בדיון סוער על נושא גיוס בני הישיבות, שחזר לכותרות, בהשתתפות אורח מפתיע ממערכת 'קול חי'. בהמשך התלהטו הרוחות עוד יותר כאשר חברי הפאנל דנו בנושא הבחירות בבני ברק, באלעד ובבית שמש

17:38
26.04.24
אבי יעקב No Comments on בחזור הביתה: השר בן גביר נפצע בהתהפכות רכבו

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות

פוסטים אחרונים

תגיות

בתכנית הקבינט בהגשת איתי גדסי ויוסי צלניקר, התארחו הערב (חמישי) הפרשנים מני גרא שוורץ ואבי גרינצייג, כתבנו הפוליטי מוטי הלפרין ומגיש 'קול חי' נדב ארבל.

בפתח התוכנית עסקו חברי הפאנל בנושא גיוס בני הישיבות, שחזר לכותרות בימים האחרונים.

זו סיטואציה בעייתי שמספקת לננו תירוצים להדליק את האש מחדש

הפרשן מני גרא שוורץ הסביר, כי למרות המלחמה: "בעיינים החרדיות העמדה לא השתנתה".

נדב ארבל: "אלה שני מסלולים שהם ביחד, עולם לימדו התורה לא סותר את הגיוס לצבא".

גדסי: "הוא בוודאי סותר"

שוורץ: "שניים מתוך שלושה צעירים דתיים שעשו צבא יוצאים בלי כיפה". ארבל הטיל ספק במקורם של הנתונים

גרינצייג: "הדיון הוא האם זה מצווה. אנחנו רואים בזה הכרח"

ארבל: "יש בעיות בשירות הצבאי, אבל אנחנו צריכים לפתור אותן. נכון שאי אפשר לפתור את זה תוך כדי מלחמה"

גדסי: "צהל קודם כל צריך להתאים את המסגרת לחרדים"

שוורץ: "יגידו לך שיש מלא יחידות מותאמות. עכשיו אחרי המלחמה אנחנו יכולים לדבר על הנקודה האמיתית שהיא מי שולט בצה"ל"

גדסי: "אנחנו יודעים שגם הציונות הדתית נבלמת במקום מסוים".

בהמשך, עסקו חברי הפאנל בנושא הבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו בעוד כשלושה שבועות:

גרינצייג: "המלחמה נתנה פוש גדול לכל ראש עיר מכהן כמעט"

גרינצייג על ירושלים: "ברקת היה אדם ריכוזי מאוד וליאון לא ריכוזי. ברוב הערים אין את זה. גם בבני ברק, ראש העיר הוא האיש הכי חזק אבל לא האיש שמנהל את העיר".

הלפרין: "אם ראש עיר שנבחר אבל לא מנהל את העיר, אז למה הוא נבחר?"

גרינצייג על בני ברק: "פעם ראשונה בהיסטוריה שדגל רצה בבני ברק לבד, השאלה כמה היא תקבל היא שאלה מהותית גם לארצי. זה אולי הפריימריז החרדי".

שוורץ: "אין ספק שדגל התורה תביא מעל 10 נציגים בבני ברק".

גרינצייג: "בתוך אגודה יש מי שדוחף קולות למפלגות אחרות ואני לא אגיד מי. בשני הצדדים של אגודה. בצד אחד לעץ ובצד השני למפלגה החסידית החדשה".

גרינצייג: "אם לדגל יהיה גוש חוסם בבני ברק זה משחק אחד, אבל אם לא הציבור הליטאי יהיה בבעיה".

גדסי: "לדעתי דגל יקבלו מקסימום תשעה. אחרת אני מאוד אופתע. אני חושב שאחוזי ההצבעה יעלו. אני לא רואה מסה של שסניקים שיצביעו לדגל בבני ברק".

גרינצייג: "אגודה יכולה לקבל מכה קשה בבני ברק בגלל שמשני צדיה יש כאלה שדוחפים קולות למקומות אחרים"

גדסי: "ויזניץ הייתה אמורה לקבל את המלוכה באלעד. וגם בבני ברק היה אמור להיות בקדנציה הזאת נציג ויז'ניץ לפי ההסכם. אבל בבני ברק פחדו מדגל התורה. זה עונה לכל השאלות האם הם ילכו עד הסוף. יותר מאשר ויזניץ רוצים את בוטבול, הם לא רוצים את פרוש. אם ויזניץ תעשה פרסה אני אוכל את הכובע באולפן".

גרינצייג: "דרעי שם את כל יוקרתו באלעד. אבוטבול ימשיך לטפל בנושאי חקלאות במשרדו. אין צד שהוא אפילו יעלה לסיבוב שני"

שוורץ: "באלעד צריך לדבר האם פרוש ניהל את העיר כמו שצריך והתושבים מרוצים? התשובה היא כן, הסקרים מראים שכן. יכול להיות שבוטבול מתאים אבל הוא עוד לא הוכיח".

גדסי: "מי גרם לאבי דיין לפרוש משס? זה לקחת מפלגה ולפרק אותה. בכל העשור האחרון הגיעה דגל התורה ואמרו תחליפו את קריספל הכל יהיה בסדר, הבאנו את צביקה כהן, הוא היה בסדר עם כולם אבל הביאו את עידן. מי אמר להחליף אותם? האשכנזים".

שוורץ: "נעשה עוול ליהודה בוטבול, אין לו בעיה ביידישקייט. הרב לנדו סבור שפרוש עושה את מה שצריך לעשות בנושאים האלה, לא פסלו את בוטבול".



1 תגובות

מיין תגובות
  1. 1

    האיוולת שבה מפטמים את הציבור כאילו אי אפשר להביא לגיוס בחורי ישיבה חרדים תפקע כהרף-עין אם יפעלו הנחישות ובתקיפות לחוקק חוק הקובע כי מי שאינו משרת את הצבור כחייל בצה"ל , או בתפקיד אזרחי-ציבורי שייקבע ,יאבד את זכותו להצביע לכנסת ישראל . מי שאינו משרת את הציבור במתכונת המקובלת על מרבית הציבור אינו זכאי לבחור את נציגי הצבור בכנסת ובממשלה. המחמירים ישללו מאזרח כזה גם את הזכות לקבל טפול רפואי חינמי וגם סיוע של הביטוח הלאומי. מובן שהרשויות חייבות להציע מיגוון רחב של שרות אזרחי חליפי לשרות בצה"ל. כמו למשל שרות במד"א , מכבי-אש, צוות רפואי במרפאות ובתי-חולים, צוות סיוע במוסדות לקשישים ועוד. לציבור הערבי צריך להציע עיסוקים קהילתיים במסגרת הרחוב הערבי. מובן שיש לפטור מהשירות כל שנה כאלף תלמידי ישיבות מצטיינים לשמירת היידע והמסורת היהודית. האחרים ילכו לשרות הצבור. בשעת מצוקה אפשר לקבוע כי גם עבודה בבנין ובסלילת כבישים היא שרות לצבור.