תיק 4,000: בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' הנאשמים במשפט, הגישו היום (רביעי) לבית המשפט בקשה לביטול כתב האישום בשל "הגנה מן הצדק".

בבקשה, האוחזת למעלה מ-200 עמודים, סוקרים בני הזוג אלוביץ׳, בפירוט וביסודיות, את ריבוי האירועים והעובדות אשר ממחישים כיצד חקירת תיק 4000, למן ימי החקירה הראשונים, החל בשלב תפיסות הרכוש והמעצרים, דרך תרגילי החקירה וגיוס עדי המדינה, ועד לניהול ההוכחות בבית המשפט, "נוהלה תוך ראיית מנהרה מוטה, נפסדת ומעוולת, באופן חריג, שיטתי וחסר תקדים בחומרתו", כך לטענתם.

פרק אחר פרק, באמצעות אלפי סעיפים, ראיות ונימוקים, מצביעים בני הזוג אלוביץ׳ בבקשתם על "הצטברותה של מסה קריטית, מחרידה ומבהילה, של פגמים, שלפיה הגשת כתב האישום וניהול ההליך הפלילי נגדם עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, ומחייבת את הפעלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק בעניינם".

חלקה הראשון של הבקשה, שהוגשה באמצעות פרקליטיהם של בני הזוג אלוביץ', עוה״ד ז׳ק חן, שי אילון, נעה פירר, יהל דאר ושניר כלימי, מניח באמצעות פסיקה ענפה וכתיבה אקדמית רבה, את התשתית הנורמטיבית לתחולתה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי. הבקשה מבוססת על זכותם של בני הזוג אלוביץ' להליך הוגן כזכות חוקתית. 'בקשתם מוצדקת גם מן הטעם של הפגמים הרבים שנפלו בשלב החקירה, פעולות אסורות שנעשו כלפי עדים ובשל התנהלותן השערורייתית של הרשויות. מדובר בפגמים קשים וחמורים המצויים בליבת זכותם לכבוד ולחירות. מאיזון בין האינטרסים עולה בבירור שיש להעדיף עקרונות של צדק והגינות משפטית ולבטל את האישום נגדם מטעמים אלה, על פני הצורך למצות את ההליך גם אם בסופו ימצאו חפים מאשמה", נכתב.

"ראיית מנהרה"

פרק שלם בבקשה, עוסק בהרחבה ב"להיטות היתר, ראיית המנהרה והטיית אישוש מוסדית שהובילו לחקירה סלקטיבית ומוטה", דרכן יש לראות את הפעולות שננקטו לאורך כל ניהול התיק. בני הזוג אלוביץ' ממחישים את טענתם לאותה "ראיית מנהרה", שבבסיסה עומדת "הטיית האישוש", המתאפיינת בנטייה לאישוש ההשערה הראשונית והתקבעות סביבה, גם כאשר מוצגות ראיות המפריכות אותה. לטענת סנגורי בני הזוג אלוביץ', "למן תחילת החקירה, החוקרים חתרו לאישושה של תזת האשמה עליה הם ננעלו בתחילת הדרך, תוך מתן משקל יתר לראיות שתמכו בה ובהתעלמות מוחלטת מראיות ועדויות אשר סתרו אותה. באופן שיטתי ונמשך, ובמקרים רבים, חסמו החוקרים כל אפשרות לקבל מהנחקרים, עדים וחשודים, הסברים שאינם מתיישבים עם התזה שגובשה מראש", נכתב בבקשה.

אחת הדוגמאות היא בעניין הסיקור באתר וואלה, שלטענת הפרקליטות נעשה באופן חריג לבקשתו של שאול אלוביץ' באופן שביקש להיטיב עם נתניהו, "זאת בעוד שהחוקרים לא ביצעו כל פעולת חקירה כדי לברר אם בוצעו פעולות דומות גם במקרים אחרים, לא תפסו חומר חקירה לצורך אישוש או הפרכת הטענה, וגם במקום שצפו אינדיקציות על פעולות שסתרו את התזה בה היו לכודים, ותוך שבי בצידוק עצמי לפעולותיהם – התעלמו מהן כליל".

כך גם בעניינו של עד המדינה חפץ, שלטענת הפרקליטות התבקש בידי שאול אלוביץ' לפעול אצל נתניהו בענייניו, "אולם למרות אינדיקציות ברורות בחומר החקירה לכך שחפץ נהג לקדם את ענייניו האישיים אצל בעלי הון, ולמרות ניסיונותיו של חפץ לפרט את האינטרסים האישיים שביקש לקדם אצל אלוביץ' – החוקרים חסמו אותו מלפרט על דבר שהיה בכוחו לסתור את התזה", נכתב.

עוד מביאים סנגורי אלוביץ', כחיזוק לטענתם ל"להטיית האישוש", כי "בדיקות פשוטות היו מגלות את שהתגלה רק במהלך החקירה הנגדית – שאילן ישועה נהג להתערב, מיוזמתו או כשהוא נענה לפניות, בתכני הסיקור בוואלה ועריכתם באופן מיטיב עם עשרות דמויות פוליטיות, מסחריות ומעולם התקשורת במאות מקרים". "לאחר גילויו של חומר זה על ידי ההגנה לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שהמדובר בחומר חקירה, שהוא קריטי לשאלת 'החריגות' העומדת בלב האישום. קרי, בניגוד לעדותו של העד המרכזי ישועה, התערבותו באתר, בערכיה ובתכניו, לא היתה שמורה באופן חריג לנתניהו. "מדהים, לא פחות, לגלות שהחוקרים, מלווים על ידי מיטב הפרקליטים, כלל לא טרחו לבצע פעולות חקירה אלמנטריות ומתחייבות אלה", נכתב בבקשה שהוגשה היום.

"מסה קריטית של כשלים" | עוה"ד זק חן

דוגמאות נוספות לאותה "ראיית המנהרה" נוגעות לטענה בדבר היחס החריג והמיטיב לכאורה שהעניק פילבר לבזק, "תוך התעלמות החוקרים מפעולות רגולטוריות שנקט כלפי חברות אחרות, בעיקר הוט, ששוויין מוערך במאות מיליונים לפחות". "פילבר, אשר ניסה להסביר לחוקרים פעם אחר פעם בעניין מהותי ביותר שיורד לשורש המחלוקת במשפט, שהתנהלותו כמנכ"ל משרד התקשורת בעניינה של בזק לא חרגה, ודאי לא באופן מהותי ומשמעותי, מהאופן שבו התנהל ומפעולות אותן ביצע בעניין חברות אחרות, נתקל בקיר אטום של החוקרים ששבו והטיחו בו כי "זה לא מעניין", נטען בבקשה. כמו כן הובאה שורה ארוכה של מקרים של אי הצגת מסמכים בחקירה, בין היתר לעדים אבי ברגר ולדנה נויפלד, שסתרו לכאורה את הגרסה שמסרו בחקירתם, אך כאמור – מעולם לא הוצגו להם, כך נטען בבקשה.

התנהלות המשטרה

פרק מרכזי בבקשת ההגנה מן הצדק עוסק בהתנהלותה של המשטרה. סנגורי הזוג אלוביץ' מונים שורה ארוכה של דוגמאות ל"התנהלות שערורייתית" בשלב החקירה: "חיפוש ותפיסת רכוש בניגוד לחוק ובאופן משפיל כקביעת בית המשפט העליון; שיטות תחקור מבזות ובלתי חוקיות חרף איסור השימוש בשיטות בלתי הוגנות שנועדו לשבור את רוחו של הנחקר; התעלמות ממצב בריאותי לקוי, מניעת טיפול רפואי וניצול מצוקה רפואית של הנחקר, בין היתר מצבו הרפואי של ניר חפץ שגרם למורת רוח אף של רופא בית המעצר; מניעת שינה וחקירה ללא שינה, וכן חקירה בתנאי רעב קיצוניים".

סנגורי הזוג אלוביץ' מונים דוגמאות אינספור ל"תרגילי חקירה פסולים" שבוצעו לכאורה לאורך החקירה, ובהם "השימוש בבני משפחה ומקורבים לצרכי חקירה, לרבות הפעלת לחץ על איריס אלוביץ' נוכח גילו ומצבו הרפואי של בעלה; הפרת האיסור להתערב במרחב הייצוג של חשודים ונאשמים שבמסגרתו ניסו חוקרי המשטרה להביא עדים ואף את אור אלוביץ' לשכנע את אביו להחליף את סנגורו בכדי לסלול את הדרך להפיכתו לעד מדינה, ובתשאולים נעלמים של עדי המדינה פילבר וחפץ. לזירה מורכבת זו הגיעו החוקרים עם דעה קדומה מצוידים בגרזנים, מקום בו נדרשו לאזמל מנתחים, וזיהמו אותה באופן שלא ניתן לתקנו עוד", נטען בבקשה.

פרשת המסרונים

תחת הכותרת "אולם המעצרים הפך לאולם תיאטרון", עוסקת הבקשה, בין היתר, ב"פרשת המסרונים" – בתיאום הפסול של ימי מעצר וצווי חיפוש שנעשה בין חבר צוות החקירה, עו"ד ערן שחם-שביט לבין השופטת פוזננסקי-כץ, ובשימוש האסור במעצר כאמצעי לחץ על נחקרים: "אין חולק שמדובר בפרשה חמורה ביותר, המעידה על כמה פגמים משמעותיים בהליך", מציינים סנגורי הזוג אלוביץ' בנוגע לפרשה שעמדה במרכז סערה ציבורית, עת נחשפה. "עצם קיומן של תכתובות שבין צד אחד לבין בית המשפט שאין להן מקום בהליך שיפוטי, והיא מהווה פגיעה אנושה בזכות המבקשים להליך תקין והוגן כאשר במקומו נוהל הליך מפוברק. הליך המעצר בעניינם של המבקשים הוכתם והם נעצרו לשווא. לא משפט צדק התקיים בעניינם אלא הצגת תיאטרון שהביאה לטרגדיה של ממש".

"התנהלות שערורייתית בשלב המשפט"

פרק נוסף בבקשה עוסק ב"התנהלות שערורייתית של המאשימה בשלב המשפט". לטענת סנגורי הזוג אלוביץ', ההתנהלות השערורייתית שהובילה ל"ראיית מנהרה" ול"הטיית אישוש מסוכנת בשלב החקירה", "מצאה את ביטויה החמור, החוזר ונשנה, גם בניהול המשפט". סנגורי הזוג אלוביץ' מונים ארבע פרשיות עיקריות, כאשר הראשונה היא פרשיית המסרונים המוסלקים של העד אילן ישועה, ש"במסגרתה לא גולה להגנה חומר חקירה מהותי ובהיקף עצום". בבקשה מתואר כיצד בעת שחקירתו הראשית של ישועה הייתה בעיצומה, גילתה ההגנה במקרה מסרונים רבים (החומר החדש), בהם התכתבויות עם אנשי תקשורת, אנשי עסקים בכירים, אנשי פרסום, גורמים מסחריים ובעיקר – עם פוליטיקאים ממפלגות שונות – נושא שעומד במרכזו של המשפט והוא רלבנטי לבחינת טענת ההיענות החריגה.

עוד מובאות כדוגמאות פרשיית תמלילי החקירה המשובשים, פרשיית החזרת קלסרי החפיפה של מנכ"ל משרד התקשורת ופרשיית העדר התיעוד המלא לדברים שהוחלפו בין עד מדינה ובאי כוחו לבין החוקרים. עוד מזכירים פרקליטי הזוג אלוביץ' את "התנהלותה הפסולה של הפרקליטות במסגרת ראיונות העדים (ריענון הזיכרון), שבמסגרתם ביצעה הלכה למעשה השלמת חקירה והביאה את העדים להשלים ולהקצין במיוחד את גרסתם שנמסרה בתחילה", נכתב. "התנהלותה השערורייתית של המאשימה בכל אחד מהאירועים הללו מעוררת תחושה קשה. היא חצתה באופן מובהק את גבולות המותר בחקירה פלילית ובניהול המשפט. הצטברותם של האירועים מבהילה. היא עולה כדי מסה קריטית הפוגעת באופן חמור, קיצוני ובוטה בזכויות המבקשים ומקימה עילה לביטול כתב האישום משיקולי הגנה מן הצדק", טוענים סנגורי הזוג אלוביץ'.

פרשת פגסוס

בבקשת הזוג אלוביץ' להגנה מן הצדק מוקדש פרק העוסק בשימוש בתוכנת רוגלה והסתרתו. בפרק זה מתארים סנגורי הזוג אלוביץ' את עצם השימוש האסור בתוכנת רוגלה במסגרת הפרשה שהסעירה את המדינה, את "השימוש הבלתי חוקי בה" (לטענתם) במסגרת חוק האזנת סתר, את העובדה שהמשטרה הסתירה מהפרקליטות ומבית המשפט את השימוש בה, ולבסוף את "התנהלות הלא הגונה של המאשימה גם לאחר שהפרשה "התפוצצה", וכיצד מתוך דבקות במטרה, ניסתה להותיר את חומרת הפרשה ופרטיה עמומים, תוך שהיא מטשטשת את הכשלים החמורים שנפלו בהפעלת הרוגלה ומנסה להקטינם".

"צבר חסר תקדים של פגמים המחייב את ביטולו של המשפט"

בפרק הסיום של הבקשה, תחת הכותרת "צבר חסר תקדים של פגמים המחייב את ביטולו של המשפט", טוענים שאול ואיריס אלוביץ' כי הפגמים שנפלו בחקירת הפרשה ובהתנהלות המאשימה במשפט הם "רבים, קשים ומתמשכים. הם דוקרים את העין וצובטים את הלב". לטענת סנגורי הזוג אלוביץ' בבקשתם להגנה מן הצדק, "החקירה זוהמה למן ההתחלה. החוקרים לא בחלו באמצעים והפעילו כלים דורסניים כלפי המבקשים וכלפי עדים וחשודים אחרים. בוצעו בחקירה פעולות ותרגילי חקירה פוגעניים ואסורים; נתפס רכושם של המבקשים בניגוד לחוק; נעשה שימוש פסול בכלי המעצר ובבני משפחה לצורך שבירת רוחם של נחקרים; נחקרו חשודים בתנאים קשים ביותר בניגוד לדין; נעשתה חדירה קשה למרחב הייצוג של חשודים; הופעלה כנגד המבקשת ועד מדינה מרכזי תכנת רוגלה בניגוד לחוק ונעשה ניסיון להסתיר ולטשטש את עקבות השימוש האסור בה; כנגד הנאשמים נערך משפט שדה בכיכר העיר שניזון ולובה משך שנים בתדרוכים ובהדלפות בלתי פוסקות של רשויות אכיפת החוק; גורמי החקירה הסתירו חומר חקירה מהותי מרשויות התביעה, מההגנה ומבית המשפט".

"סוג הפגמים בהם מדובר, היקפם, עוצמתם והצטברותם, עולה כדי התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה והתעמרות במבקשים". סנגורי הזוג אלוביץ מזכירים כי "בכל האירועים הנוגעים להתנהלות רשויות אכיפת החוק עד כה, אשר הגיעו לבחינתן של ערכאות שיפוטיות ומעין שיפוטיות, נמתחה ביקורת חריפה על התנהלותן, לרבות בידי נציב הביקורת על השופטים בפרשת המסרונים; בית הדין למשמעת לשופטים ובית הדין לעובדי מדינה באותה פרשה; בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בפרשת ההדלפות האסורות; ובית המשפט העליון בפרשת תפיסות הרכוש, כאשר לכל אלה יש להוסיף את החלטותיו המהותיות של בית המשפט הנכבד בבקשה להורות למאשימה להעביר חומר חקירה, ואף דחיית בית המשפט הנכבד את בקשת המאשימה לתיקון כתב האישום".

"המעשים והכשלים האלה המיטו חורבן על חייהם של בני הזוג אלוביץ', ואסור להותירם לכודים עוד שנים ארוכות בהליך מקולקל שלא ניתן לתקנו עוד. על בית המשפט מוטלת חובה לשמור על זכויות היסוד של העדים והנאשמים שלפניו. בתוך כך להעביר מסר חשוב בדבר הצורך בשמירה על זכויותיהם של עדים ונאשמים בכלל; לשמור על טוהר ההליך המשפטי; לשמור על אמון הציבור במערכת המשפט; למנוע את האפשרות שיגרם עיוות דין חמור אשר עלול לפגוע בקונצנזוס החברתי ממנו שואב בית המשפט את כוחו", מסכמים הזוג אלוביץ' את בקשתם.