ריח הבחירות באויר ומאות תלמידי החכמים בגני איילון-אחיסמך משוחחים בדיונים למדניים מי מהמתמודדים לראשות עיריית לוד עדיף.

השבוע חגגו מתפללי בית הכנסת "המרכזי" גני איילון, סיום מסכת גיטין שנלמדה בשיעור הדף היומי. על רקע ההתעניינות הציבורית מסר מגיד השיעור הרב אהרן פוטולסקי את ההדרן דרשת הסיום על הנושא האקטואלי "מאיזה סיבות נותנים גט לראש העיר". הנאום ניתח את מספר עקרונות בנושאי ציבור מבלי להיכנס לגופם של המועמדים ומבלי לעסוק בעניינים כלל.

לפניכם ההדרן המרתק שמסעיר את לוד ומכה גלים ברחבי הציבור החרדי:

"לרגל הסיום כדאי לנתח את האקטואליה של הבחירות המוניציפאליות לאור כמה סוגיות שנלמדות במסכת. בפרט שעירנו לוד היא אחת הערים שנזכרות בתחילת המסכת. אני מדגיש מראש, אני לא מתכונן לדבר כאן בשבחו או בחסרונו של אף מועמד אלא לדון במספר נקודות עקרוניות, ואם נראה למישהו שבח או גנאי בדברים זה פרי דמיונו בלבד.

"בסוף מסכת גיטין יש סוגיה על איזה דברים בעל יכול לגרש את אשתו, לבית שמאי רק עם מצא בה ערוות דבר, לבית הלל על כל דבר שמשניא אותה עליו ולרבי עקיבא אפילו מצא אחרת נאה הימנה. הנידון שלנו היום על מה נותנים גט לראש העיר. האם מצאו אחר נאה ממנו זה סיבה מספקת לתמוך במועמת המתחרה, או שמחלפים ראש עיר רק במצב של "ערוות דבר".

על מה מחליפים אפוטרופוס?

"נתחיל משאלה יסודית יותר. אדם שהתמנה לתפקיד קבוע איזה סיבה צריך כדי להחליף אותו, אם מצאו מישהו מוצלח יותר האם זה סיבה מוצדקת להחליף אותו. יש נידונים כאלו על כל מיני זכויות והתמנויות, למשל בשולחן ערוך סימן קנ"ג.

בגיטין דף נ"ב יש סוגיה על אפוטרופוס שממנים על יתומים שחלק מתפקידיו זה לחרוש את השדות שלהם לקצור את התבואה ולמכור אותה, לקנות להם אוכל ובמידת הצורך למכור נכסים בתנאים מסויימים. בסוף עמוד ב' מבואר שאפוטרופוס היה מתמנה בהתנדבות ללא תשלום.

מובא בגמרא מעשה באפוטרופוס בשם עמרם הצבעי, שהתלוננו עליו הקרובים בפני רב נחמן והוא לא קיבל את הטענות שלהם, אבל כשאמרו לו שהוא מפסיד את נכסי היתומים, אומר רש"י שלא היה מזבל את השדות וגם היה קוצץ אילנות, אמר להם רב נחמן שיביאו עדים על כך והוא יסלק אותו מתפקידו.

כשמחשבנים את הסוגיא רואים שלש יסודות בהלכות אפוטרופוס א. שלא מחליפים אפוטרופוס גם אם מצאו אחר טוב ממנו. ב. אם מפסיד את הנכסים מסלקים אותו מיד. ג. צריך לברר את הדבר בעדים.

האם יש מחויבות בבחירות?

"כל הנ"ל נכון לגבי אפוטרופוס על יתומים שממונה בלי הגבלת זמן, לכל משך הזמן הנצרך, רק אותו לא מפטרים בלי סיבה טובה. אבל בבחירות אין שום זכות קדימה ומחויבות כלפי בעל תפקיד שנבחר מראש לתקופה קצובה.

"אצלינו השאלה פשוטה עוד יותר, כי אנחנו לא היינו בבחירות הקודמות כך שיש לפנינו נידון של ראש עיר שאחרים בחרו ורק לתקופה קצובה.
כך שברור אין לנו שום צד של מחויבות כלפי ראש העיר הקיים וצריך להחליט לפי השיקולים של מכאן ולהבא בלבד.

הכרת הטוב

"הכרת הטוב, זה עניין חשוב אבל כמעט אף פעם לא משפיע על ענייני הבחירות. נתחיל עם דוגמה שכן הורו להצביע למישהו בגלל הכרת הטוב. יש אפשרות לאזרחי ארצות חוץ להצביע בבחירות בקלפי שמביאים לארץ. יש הרבה בעלי אזרחות חוץ שלא אוהבים להצביע מכל מיני סיבות. סיפר לי מישהו שלקראת הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב, שאל את הרב אי"ש גריינמן מה לעשות ואמר לו להצביע לטראמפ מדין הכרת הטוב על הסכמי השלום שהביא.

אגב, בדידי הוה עובדא, בבחרותי בבחירות השניות של אובמה, הלכתי למרן הגראי"ל שטיינמן לשאול האם להצביע הוא אמר לי בחריפות "הכושי, אומרים שהוא לא טוב" צריך שלא יהיה עוד פעם נשיא, ושאל את הרב איסר שוב מי מתמודד נגדו, אמר לו "אחד מיט רומני" וכשהבין שאין טענות נגד רומני אמר לי ללכת להצביע לו. שאלתי אותו, אם אין חשש שהוא יבחר בסוף והוא יראה שהצביעו נגדו תושבים בארץ ישראל ואז הוא יתנקם, והוא ביטל את החשש. בסופו של דבר לא הצלחתי להשלים את התהליך הנדרש כדי להצביע כאן ולא הצבעתי באותן בחירות.

כדי להחליט אם יש הכרת הטוב וכמה, צריך להבין את הדברים לעומק, מה ההנהגה הראויה בממון ציבור, ממון ציבור זה לא הפקר לכל דאלים. צריך לדעת בכל ממון ציבור למי הוא שייך יש לי רשימה של מקורות על איך שצריך להחליט בנקיות איך להשתמש בממון הציבור. אתם יודעים כמה כסף כל אחד מאיתנו נתן כחלק מתשלומי הדירה עבור בניית מוסדות ציבור בשכונה ורכישת שטחים חומים עבורינו.

הנתונים האלו איך עקרונית היו אמורים הדברים להיות ומה היה בפועל מתחת העטיפות של היח"צ, להבין מי באמת טוב ויש כלפיו הכרת הטוב ומי רע לא רצה לתת כלום ונתן רק מה שהכריחו אותו לתת, נתונים אלו אינם ידועים לכלל הציבור רק לבודדים.

גם כשיש סיבה אמיתית להכרת הטוב אמיתית וגדולה צריך לדעת איך מכירים טובה. שאלו את גדולי הדור שאלה דומה ומצויה בנושא הכרת הטוב, האם כשיש לבחור הכרת הטוב כלפי ראש ישיבה מסויים האם הוא צריך ללכת ללמוד אצלו למרות שיש מוסדות טובים יותר עבורו.

גדולי הדור הורו שהכרת הטוב אינה לוותר על הטובה למען המטיב, אלא שמקבל ההטבה יכיר בטובה שנעשתה לו ויעשה עם הטובה מה שצריך לטובת עצמו. במקביל צריך למצוא את הדרך להכיר טובה שלא על חשבונו. למשל כאן אפשר לשלוח פרחים עם הקדשה חמה, אפשר לעזור לראש העיר לשעבר למצוא עבודה חדשה.

גם כשיש הכרת הטוב אין שום חיוב להצביע לראש העיר הקודם והכל תלוי במכאן ולהבא.

באיזה עניינים חשוב להתמקד במשא ומתן

"במצב הנוכחי שאין לנו שלטון לפי התורה ואי אפשר לקבל את כל הדרישות, לפי מה בוחרים ראש עיר מה הנקודות העיקריות יותר, גם לזה יש תשובה במסכת גיטין.

בדף נ"ו ב' מובא המעשה רבי יוחנן בן זכאי קודם החורבן נפגש עם אספסיאנוס מצביא רומי שהתמנה לקיסר, כדי להציל מה שאפשר. הוא נמנע ולא ביקש, על אף אחת ממאות הצרות והשחיטות שהיה ברור שמלכות רומי תעשה אחרי הניצחון שלה. אלא בחר שלשה דברים, יבנה וחכמיה, שושלתו הנשיאות של רבן גמליאל ורופא לרפא את רבי צדוק.

יבנה וחכמיה, חכמי יבנה זה עמוד התורה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, ליבנה גלתה הסנהדרין וביבנה נתקנו כל התקנות שתוקנו מכח שאין בית המקדש, הן התקנות לקראת הגלות הארוכה והן התקנות של מהרה יבנה המקדש. צריך לשים לב שהוא ביקש את יבנה ואת חכמיה, הוא לא ביקש רק את "חכמי יבנה" שזה מוסדות התורה של יבנה, אלא גם שיתן לו את העיר עצמה, והכוונה שהיא תהיה תחת הנהגת הסנהדרין בלבד, שיבנה תישאר נקיה, שרומי לא תבנה שם שווקים ומרחצאות ויחדירו לשם את הפריצות ואת התרבות הרומית שאלו היו מביאים איתם. זה הפירוש שביקש את יבנה ואת חכמיה.

שושילתא דרבן גמליאל זה המנהיגות של גדולי ישראל, רבי יוחנן בן זכאי ביקש שרומי יאפשרו את קיום הנשיאות וגם שלא ינסו למנות מנהיגים פחות מתאימים כמו שעשו בזמן הבית לכהונה הגדולה שהיו מוכרים אותה בכסף.

רבי צדוק היה עמוד העבודה שהגן על עם ישראל, עבודת ה' בדרגה שיש רק לגדול בתורה כמו תנא. ואגב, גם רבי חנינא בן דוסא שידוע במופתים שלו, כתוב עליו בגמרא פסחים קי"ב ב' שפגש את "איגרת בת מחלת" ראש לרבבות מלאכי חבלה, והיא נמנעה מלהזיק לו כי מכריזים עליו בשמים "היזהרו ברבי חנינא ותורתו" ומכך כך הוא גזר עליה שלא יצאו מלאכי החבלה בלילות חוץ מרביעי וליל שבת. כח התפילה וכח המופתים הוא מגיע רק בד בבד עם גדלות בתורה.

צריך לשים דגש על "יבנה וחכמיה" שתהיה שכונה טהורה ונקיה בלי החדרת תרבות זרה ועניינים לא מתאימים, דאגה למוסדות תורה וכוללים מעולים, על אוטונמיה מלאה של ההנהגה החרדית. ועל עמוד העבודה והתפילות שיעמוד בטהרתו כראוי, הם וכל הנכלל בהם".